התפיסה המסורתית ראתה במערכות הגוף השונות כישויות נפרדות, אך מחקרים עדכניים חושפים קשרים מורכבים ביניהן. אחד הקשרים המפתיעים שנחקרים לעומק הוא זה שבין בריאות המוח לבריאות העצמות בגיל המבוגר. ד”ר אלעד לאור, העוסק בתחום הגריאטריה והניהול הרפואי, מצביע על מספר עבודות מחקר מרתקות שמשנות את נקודת המבט שלנו.
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת “Journal of Gerontology: Medical Sciences”, נמצא קשר מובהק בין ירידה קוגניטיבית לבין עלייה בסיכון לשברים בקרב קשישים. החוקרים עקבו אחר קבוצת משתתפים במשך מספר שנים וגילו כי אלה עם מדדי תפקוד קוגניטיבי נמוכים יותר היו בסיכון גבוה משמעותית לחוות שברים, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים.
ממצאים מרכזיים מהמחקרים העדכניים
- השפעת התפקוד הקוגניטיבי על סיכון לנפילות: מחקר שפורסם ב-“Age and Ageing” הדגים כי קשישים עם לקות קוגניטיבית קלה היו בעלי סיכון גבוה יותר לנפילות חוזרות, ככל הנראה עקב פגיעה בשיווי משקל ובמודעות מרחבית.
- קשר הורמונלי ועצבי: במחקר שהתפרסם ב-“Bone Research”, חוקרים בחנו את הקשר בין רמות של נוירוטרנסמיטרים מסוימים במוח לבין צפיפות העצם. הממצאים הצביעו על אפשרות של השפעה ישירה של מערכת העצבים על תהליכי בניית וספיגת העצם.
- השפעת דלקת: עבודה שפורסמה ב-“Inflammopharmacology” מצאה כי סמנים דלקתיים מסוימים, המקושרים הן למצבים נוירולוגיים והן לאוסטיאופורוזיס, היו מוגברים בקרב קשישים עם שני המצבים, דבר המרמז על מנגנון פתופיזיולוגי משותף.
ד”ר אלעד לאור מציין כי ממצאים אלה מחזקים את הצורך בהערכה הוליסטית של קשישים. מחקרים עתידיים צפויים להתמקד בפיתוח התערבויות טיפוליות משולבות. לדוגמה, עבודה ראשונית שפורסמה ב-“Journal of Alzheimer’s Disease” בחנה את ההשפעה של תוכנית אימונים קוגניטיביים ופיזיים משולבת על שיפור הן בתפקוד הקוגניטיבי והן בצפיפות העצם בקרב קשישים בסיכון. הבנת הקשר המורכב בין המוח לעצמות פותחת כיוונים חדשים למניעה ולטיפול במצבים אלה בגיל המבוגר.