פגיעות בגידים וברצועות הופכות לשכיחות יותר ככל שמתבגרים, במיוחד בגיל השלישי. הגידים והרצועות אחראים ליציבות המפרקים ולתנועת השרירים, אך עם השנים הם מאבדים מגמישותם וחוזקם, מה שעלול לגרום לקרעים, דלקות וכאבים כרוניים. בשורות הבאות נסקור את הגורמים המרכזיים לפגיעות אלו, את הדרכים לאבחונן ואת שיטות הטיפול היעילות הקיימות כיום.
הגורמים לפגיעות בגידים וברצועות בגיל השלישי
עם הגיל, רקמות החיבור בגוף עוברות שינויים טבעיים הכוללים ירידה באספקת הדם, הפחתה בכמות הקולגן ואובדן גמישות. תהליכים אלו הופכים את הגידים והרצועות לרגישים יותר לקרעים ולשחיקה. בין הגורמים המרכזיים לפגיעות ניתן למנות:
- שחיקה טבעית – בלאי מתמשך של הרקמות לאורך השנים.
- דלקות כרוניות – מצבים כמו דלקת גידים (טנדיניטיס) או דלקת מפרקים עלולים להחליש את הגידים.
- עומס יתר – פעילות גופנית לא מבוקרת או חזרה על תנועות זהות לאורך זמן.
- נפילות ופציעות טראומטיות – בשל הירידה ביציבות השרירים ובכוח הגפיים, קשישים נמצאים בסיכון גבוה יותר לנפילות שעלולות לגרום לקרעים ברצועות ולפגיעות גידים.
תסמינים
- כאב – כאב הוא התסמין השכיח ביותר לפגיעות בגידים וברצועות. הכאב יכול להיות חד או עמום, והוא עשוי להחמיר בעת תנועה או מאמץ.
- נפיחות – נפיחות באזור הפגוע היא תסמין נפוץ.
- חולשה – חולשה של השריר או המפרק הפגועים.
- הגבלה בתנועה – קושי או מגבלה בהנעה של המפרק הפגוע.
שיטות טיפול
לדברי ד”ר אלעד לאור, מומחה לגריאטריה, הטיפול מותאם לחומרת הפגיעה ולמצבו הבריאותי של המטופל, וכולל לרוב שילוב של גישות שמרניות ופולשניות.
טיפול שמרני:
- מנוחה – הפחתת העומס על האזור הפגוע כדי לאפשר החלמה.
- פיזיותרפיה – תרגילים לחיזוק השרירים ושיפור הגמישות, אשר מסייעים בשיקום התפקוד ומפחיתים את הסיכון לפגיעות חוזרות.
- תרופות – משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת להקלה על הכאב והנפיחות.
- טיפולים פיזיקליים – כגון גלי הלם או לייזר רך, אשר מעודדים את תהליך הריפוי הטבעי של הרקמות.
טיפול פולשני:
- זריקות סטרואידים – להפחתת דלקת מקומית באזורים כמו הכתף או הברך.
- ניתוח – במקרים של קרעים מלאים או פגיעות קשות, ייתכן שיידרש ניתוח לתיקון הרקמה הפגועה.
שמירה על בריאות הגידים והרצועות לשיפור איכות החיים
ד”ר אלעד לאור מסביר כי פגיעות בגידים וברצועות בגיל השלישי עשויות להשפיע משמעותית על איכות החיים, אך אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לסייע בשיקום ומניעת החמרה. שמירה על פעילות גופנית מותאמת, הקפדה על תזונה עשירה בקולגן ושמירה על יציבה נכונה הם צעדים חשובים לחיזוק הרקמות ולמניעת פציעות עתידיות.
